בס"ד אנחנו זוכים ב"ה לציין פה היום שמחה גדולה, שמחת חתנים - חתן תורה, שהיתה לי הזכות שכבדתם אותי בו, וחתן בראשית של חבירנו היקר שלום שוורץ, ממייסדי בית הכנסת, שחוגג גם יום הולדת 80. ויחד עם החתנים ב"ה יש גם כלה ואנחנו מקדמים היום בברכה לבית הכנסת את ליאורה ארוסתי. פרשת השבוע פותחת בתיאור דמותו של נח (ו, ט): נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. פירושים רבים נאמרו על פסוק זה, אני רוצה לעמוד על משמעות הביטוי "את האלקים התהלך נח". גם לגב

בס"ד מיד לאחר גירוש האדם מגן עדן, אנחנו מגיעים לסיפור קין והבל, ולרצח הראשון בהסטוריה (ד, ח): וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו, וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. זוהי הפעם הראשונה מאז בריאת העולם בה אדם אחד מדבר אל אדם אחר. תוכן הדברים אמנם אינו מפורט בפסוק, ולא נכנס כאן לפשר הדבר, אבל מדהים לראות כיצד זה מוביל מיד לרצח! כיצד ייתכן הדבר? על פניו הרקע לרצח הוא קנאתו של קין באחיו הבל על כך שהקב"ה קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו

בס"ד התכנסות הגוים בחג הסוכות ועיכוב ישראל עוד יום אחד ידועים דברי רש"י על פי חז"ל על שמיני עצרת (במדבר כט, לה-לו): עצרת תהיה לכם - ... לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם... פר אחד איל אחד - אלו כנגד ישראל, התעכבו לי מעט עוד. ולשון חבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד. סוכות הוא חג בעל מאפיינים אוניברסליים - בקרבנות המוספים מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומ

בס"ד שמחת מצווה - שמחת נתינה לגבי מצוות שמחה ביום טוב כותב הרמב"ם (הלכות שביתת יום טוב ו, יח): וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר הענים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לענים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כרשׂו, ועל אלו נאמר (הושע ט, ד): "זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם". ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר (מלאכי ב, ג): "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶ

בס"ד סוכות במערכות המועדים בילקוט שמעוני מובא (אמור, רמז תרכו): אתה מוצא שלש שמחות כתיב בחג: 'ושמחת בחגך' (דברים טז, יד), 'והיית אך שמח' (שם טו), 'ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים' (ויקרא כג, מ), אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת - למה? אתה מוצא שבפסח התבואה נידונית ואין אדם יודע אם עושה השנה אם אינו עושה... וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת אלא שמחה אחת, דכתיב 'ועשית חג שבועות לה' א-להיך... ושמחת... אתה וביתך' (דברים טז, ט-י), ולמה כתב בה שמחה אחת? מפני שהתבואה נכ

בס"ד שתי תזכורות: בתפילת נעילה שארון הקודש פתוח לכל אורך חזרת הש"ץ, הנוהג הוא לעמוד, אך כפי שאמרנו כאן בשנים קודמות - אין בזה חיוב, ולכן מי שמתקשה בכך ישב, ויקום בקדושה, ואם יכול גם בשלוש עשרה מידות. כפי ששלחנו לגבי נוסח הסליחות, אני אשנה מהנוסח המקובל בסידורים בשלושה בתים בסליחה המרכזית בנעילה לפי מה שמופיע בדפים המודפסים. רַחֵם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן. סְלַח וּמְחַל עֲו‍ֹנָם. וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ. אנחנו מבקשים מהקב"ה סליחה ומחילה ל"קהל עדת ישורון".