בס"ד   פרשת השבוע מתחילה בקריאה של הקב"ה אל משה  (י,א):  בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וכבר שאל הרמב"ם (הלכות תשובה ו,ג):  ולמה היה שולח לו ביד משה, ואומר: "שלח ועשה תשובה", וכבר אמר לו הקב"ה "אין אתה משלח"! אם הקב"ה מכביד את לבו של פרעה, ואינו מאפשר לו לשלח את עם ישראל ממצרים אפילו אם הוא בעצמו ירצה, איך זו יכולה להיות סיבה לשלוח אליו את משה ולדרוש ממנו לשלוח את ישראל? מה הטעם בכלל בשליחות

בס"ד   בתחילת הפרשה נמצא עם ישראל במצב עגום. השליחות הראשונה של משה ואהרן אל פרעה נכשלה כשלון חרוץ - העבודה הוכבדה, וגם העם, שכפי שקראנו בשבוע שעבר האמין בשליחותו של משה, כבר אינו מקשיב אליו "מקצר רוח ומעבודה קשה". הקב"ה שולח את משה שוב אל פרעה, אך משה משיב (ו, יב): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם? רש"י כותב על כך: "זה אחד מעשרה קל וחומר שבתורה" - אכן, קל וחומר - אם בני ישראל ל

בס"ד בתחילת הפרשה פונה יעקב אל יוסף בבקשה אחרונה (מז, כט): וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת  אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. יעקב מבקש שיוסף יישא את ארונו ממצריים ויקבור אותו עם אבותיו במערת המכפלה בארץ ישראל. רש"י מתעכב כאן על הביטוי בו משתמש יעקב לתאר את המעשה אותו הוא מבקש מיוסף: חסד ואמת -  חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמ

בס"ד אחרי התגלות יוסף אל אחיו, הפרשה עוסקת בירידת ישראל למצריים. יעקב מקריב לקב"ה (מו, א): וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹקֵי אָבִיו יִצְחָק . חז"ל והמפרשים כאן עסקו בשאלה המתבקשת - מדוע הקב"ה מתואר בהקשר זה כלפי יעקב כ"אלקי אביו יצחק" דווקא, ללא התייחסות לאברהם? רש"י במקום מביא מדברי חז"ל: לאלקי אביו יצחק -  חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו, לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם. החיוב בכבוד האב גדול מהחיוב של האדם בכבודו ש

בס"ד שבת חנוכה היא שבת מיוחדת באוהל ש"י. זו השבת בה אנו מציינים את היארצייט של הרב שלמה והרבנית יהודית קוק, שעל שמם קרוי בית הכנסת, וכמובן גם שני ילדיהם, וברוך אזולאי ז"ל. השנה אנחנו מציינים יובל לבית הכנסת. כמובן שיש גירסאות שונות למועד ממנו יש לספור, אבל נשאיר את זה להיסטוריונים... תיעוד של ההיסטוריה של בית הכנסת, תוכלו לקבל היום בחוברת נאה שיוצאת לרגל האירוע, בעריכתם המסורה של דורון ואתי פש. יישר כח. כתבתי גם אני בחוברת כמה מחשבות על המשמעות הגדולה של ציון הדרך הזה לקהילה

בס"ד   פרשת השבוע סובבת סביב סיפורו של יוסף ומאבקו עם אחיו. התורה מספרת לנו על ניסיון עמו מתמודד יוסף, כאשר אשת אדונו פוטיפר מנסה לפתות אותו לעבירה. לפי אחת הדעות בגמרא במסכת סוטה, יוסף עצמו כבר היה בדרכו להשמע לאשת פוטיפר, אולם משהו קרה ברגע האחרון (סוטה לו ע"ב):  'ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו' (לט,יא) - א"ר יוחנן: מלמד, ששניהם לדבר עבירה נתכוונו ... 'ותתפשהו בבגדו לאמר' וגו' (לט,יב) - באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו