שיעור כזית לברכה אחרונה

בס"ד

הראשונים כתבו שבעוד שברכה ראשונה מברכים אפילו על כלשהו, ברכה אחרונה מברך רק מי שאכל כזית או שתה רביעית. הטור כתב שהטעם הוא שאסור לאדם שיהנה מן העולם בלא ברכה, אך בברכה לאחריה מסביר המשנה ברורה שהתורה אמרה "ואכלת ושבעת וברכת", וחכמים תיקנו שמברכים על כל אכילה לא רק על שביעה, ואין אכילה בפחות מכזית ואין שתיה פחות מרביעית.

כמה זה כזית? לכאורה בפשוטו הוא גודל של זית, וכן דעת כמה פוסקים, אבל בראשונים נחלקו אם הוא חצי או שליש ביצה, וישנם הסברים שונים לכך, ובכל אופן זו דעת רוב הפוסקים, ולכן להלכה, אדם שאוכל אוכל בנפח חצי ביצה (כפי שאנחנו מכירים), צריך לברך ברכה אחרונה על המאכל. וכל אחד יכול לשום את זה לפי הערכתו, וגם אם הוא טועה במעט אין זו ברכה לבטלה, שהרי לחלק מהראשונים הוא שליש, ולחלק הוא גודל זית רגיל, והביצים של היום גדולות יותר מביצים של פעם, ולכן אין לחשוש כלל. אבל בפחות מזה אנחנו אומרים "ספק ברכות להקל" ואין מברכים ברכה אחרונה.

רביעית מקובל לשער בכ-86 סמ"ק שזה קצת פחות מחצי כוס שתיה קרה. 

עוד כמה דברים שמזכיר המשנה ברורה כאן (סימן רי):

• מאכלים שונים מצטרפים לשיעור, כך שאם אכל חצי זית תפוח וחצי זית מלפפון - מברך בורא נפשות. ואם אין ברכותיהם שוות, כגון שאכל חצי זית עוגה וחצי זית תפוח - מברך בורא נפשות, או אם אכל חצי כזית פת וחצי כזית פירות משבעת המינים - מברך מעין שלוש, וכעין זה תמיד מברך את הברכה ה"פחותה" - כל עוד לא התחייב בכזית בברכת המזון או מעין שלוש.

• אוכלים ומשקים אינם מצטרפים.

• אם המאכל אוורירי - אם מדובר ממש בחללים ניכרים, אין מחשיבים אותם, אבל אם לא, כגון בלחם - הם נכללים בנפח להשלים כזית. 

• הפוסקים כותבים שיש לאכול את הכזית או לשתות את הרביעית בכדי אכילת פרס (4-9 דקות לפי דעות שונות בפוסקים), על מנת להתחייב בברכה, ולכן אם אדם אוכל נניח קוביית שוקולד, ואחרי רבע שעה עוד קובייה, זה לא מצטרף לחיוב ברכה אחרונה. ולפי זה יש פוסקים שכתבו שבמשקה חם כגון קפה או תה שלוגמים לאט לאט, אין מתחייבים (וכן בגלידה או ארטיק או ברד וכד'). ולכן מסיק המשנה ברורה, שראוי להשאיר כמות של רביעית בסוף כשהקפה כבר קריר מספיק לשתות אותה בכדי אכילת פרס. אמנם, יש עדויות על הרבה גדולי תורה שהיו מברכים אחרי משקה חם בלי חשש, כי זו דרך שתייתו.