פירות וירקות מעוכים או מרוסקים - דוגמאות

בס"ד

ראינו בשבוע שעבר לגבי פירות וירקות מרוסקים ומעוכים שנחלקו הפוסקים עד כמה הוא צריך לאבד מצורתו המקורית כך שנאמר שזה כבר לא פרי, ונברך שהכל. 

הבאנו קריטריונים שונים שכותבים האחרונים להבחנה הזאת, אם הפרי או הירק התבשלו או שרוסקו חיים (מג"א); אם עירבו בעיסה מרכיבים נוספים או שאלו הפירות עצמם ללא תוספות משמעותיות (פמ"ג); אם ריסקן ביד ריסוק פחות יסודי, או בכלי מיוחד לכך; או שזה תלוי במרקם - אם הוא עדיין סמיך וגושי או הפך לכמעט נוזלי (ערוך השולחן). אמרנו שלמעשה נקטו הרבה אחרונים שאין אלה קריטריונים קשיחים, אלא יש לדון כל מאכל לגופו ולראות כמה ניכר שהוא מהפרי המקורי, והקריטריונים שונים הם סימנים לכך.

היום נעסוק בכמה דוגמאות:

דוגמאות שמברכים את הברכה המקורית (העץ או האדמה):

• הדוגמה שהובאה בשולחן ערוך (על פי הגמרא והרמב"ם) היתה של תמרים שרוסקו, אפילו שנעשו כעיסה, מכיוון שלא איבדו את צורתם המקורית לגמרי - מברכים העץ. והוא הדין בפירה או באבוקדו מעוך, אפילו הוסיפו בצל, לימון ותבלינים, שבכל אלה ניכר שהוא הפרי המקורי. וכן כתבו הפוסקים בסלט חצילים, שהגרעינים ניכרים בו.

• וראיתי שכתבו כן אפילו לגבי מרק כתום העשוי מדלעת, בטטה וכד', שבושלו ורוסקו בבלנדר, כיוון שמצד הסמיכות שבו מורגש הירק המקורי במרקמו ובטעמו, מברכים בורא פרי האדמה.

• כך גם לגבי מאכלים שיש בהם חתיכות מהפרי או הירק - כגון לביבות או קוגל תפוחי אדמה (אמנם, יש סוברים בזה שזה שינוי צורה). לגבי פשטידות ירקות שמעורב בהם קמח בכמות משמעותית, נדבר בהמשך כשנעסוק בעיקר וטפל.

• גם אם התעוותה צורתו של הפרי על ידי מעיכה או ייבוש, אבל אוכלים את גופו ממש, נקטו רוב הפוסקים שמברכים את ברכתו, כגון תפוצ'יפס, פופקורן וכד'.

דוגמאות שמברכים שהכל:

• ראינו שהגמרא אמרה שעל דבש תמרים (סילאן) מברכים שהכל, והוא הדין לכל דבר ששינה לגמרי את המרקם המקורי שלו, כגון מחית פירות וירקות שנותנים לתינוקות, ריבה כל עוד אין בה חתיכות פרי, רסק עגבניות, טחינה וכד'.

• פירות, ירקות או קטניות שנטחנו לקמח או אבקה, ואחר כך גיבשו אותם למאכל, אפילו בצורת הפרי, כגון אבקת פירה, פרינגלס שראיתי שנעשה מקמח תפוחי אדמה ולא משבבים מקוריים (בניגוד לתפוצ'יפס), במבה, קורנפלקס שנעשה מקמח תירס וכד' - לרוב הפוסקים מברכים שהכל, וראיתי שהגרש"ז אוירבך פסק באלה לברך האדמה, שזה הפרי המקורי ושב לצורתו המקורית, אבל דומה שהפסיקה הרווחת היא שהכל במקרים אלה.

• 
  

ישנן עוד דוגמאות שנביא בשבוע הבא בע"ה. אך מכל מקום חשוב להעיר כאן: אנחנו רואים שישנם מקרים גבוליים והבדלים דקים ומחלוקות בפוסקים בעניינים אלה, ולעיתים גם דעת בני אדם משתנה ממקום למקום ומדור לדור, מה "מרגיש" להם כפרי ניכר ומה לא. הפוסקים כותבים שגם במקרה שהפרי איבד את צורתו, אם ברך עליו את ברכת הפרי המקורית יצא, שהרי לא שיקר בברכתו, שאוכל פרי האדמה או העץ. מצד שני, כבר למדנו שכל דבר שברך עליו שהכל - יצא. ממילא, נמצא שבמקרים אלה, אם יש לאדם ספק, יכול לבחון את המאכל - אם להבנתו זה ניכר כפרי עצמו, יברך את ברכת הפרי, ואם נראה לו שהפרי איבד צורתו יברך שהכל, ומכל מקום יצא.