בס"ד

​

פרשת שלח - עלה נעלה

​

אנחנו ממשיכים לראות השבוע את ישועת ה', ומשבחים ומהללים אותו על כך. אכן האויב מנסה לפגוע בנו, ולדאבוננו ישנם גם נפגעים. ה' ישמור אותנו ויגן על עמו.

​

פרשת השבוע מזמנת לנו את חטא המרגלים. עם ישראל חושש להיכנס לארץ מתוך פחד מעמי הארץ, חוסר אמונה בקב"ה שיוכל להם ומאיסה בארץ חמדה. העונש על כך היה חמור - על אותו דור נגזרו שלא ייכנסו לארץ וינדדו 40 שנה במדבר "יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה" (יד, לד) כנגד ארבעים הימים של מסע המרגלים. עוד נקבעה באותו הלילה בכיה לדורות, כנגד בכיה של חנם של אותו הדור. בכיה לדורות שהביאה אתה גלות אחר גלות מארץ חמדה אותה מאסו המרגלים.

​

בשבוע שעבר דברנו כאן על ההודיה הגדולה שאנחנו חייבים כלפי הקב"ה בימים אלה. לאור הפרשה שאנחנו קוראים, אני מרגיש שיש לדבר היום גם בשבחם של ישראל, שמראים מתחילת המלחמה בשמחת תורה בשנה שעברה, ושוב ביתר שאת השבוע, את התיקון הגדול לאותם פגמים שנמצאו בחטא המרגלים.

​

כנגד הפחד מעמי הארץ, עומדים ישראל בדור שלנו ללא חת מול טבעת החנק והאיומים הגדולים שהופנו כלפינו. עם ישראל אינו בורח למרות פגיעות וקרבנות בחזית והעורף, ומוכן לספוג ולהקריב על מנת לעמוד איתן מול האויבים ולהראות להם שאחיזתנו בארץ איתנה וחזקה. גיבורינו יוצאים להילחם ללא חת מול כל צר ואויב, קרוב ורחוק.

​

כנגד חוסר האמונה שהתגלה בחטא המרגלים, הדור שלנו נתברך ברוח האמונה של יהושע וכלב (יד, ט):

​

וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם.

​

רוח אמונה זו פיעמה בעם גם באותו יום מר ונמהר של הסתר פנים של שמיני עצרת תשפ"ד, וזה כנגד חוסר הביטחון והאמונה של דור שראה את כל המופתים והנסים הגלויים.

​

כנגד המאיסה בארץ חמדה, אנחנו רואים את הפלא הגדול, גם בתחילת המלחמה אחרי שמחת תורה, וגם עכשיו במלחמה מול אירן, של עשרות אלפי יהודים שנמצאים בחוץ לארץ ומחפשים כל דרך לחזור לארצם בשעת מלחמה, בניגוד לכל הגיון אנושי, מתוך ערבות, מתוך אהבת העם ואהבת הארץ. כנגד חוסר הרצון להיכנס לארץ בחטא המרגלים, מפחד האתגרים שארץ הזאת מציבה, כאן יש רצון עז להיות בארץ הזאת, דווקא לנוכח אותם אתגרים.

ואם כן, כשרואים את הגבורה, את האמונה ואת אהבת ארץ ישראל שיש בעם הזה בצורה כל כך גדולה, צריך לפנות אל הקב"ה ולומר לו - הרי מידה טוב מרובה ממידת פורענות, ואם כן:

​

• אם על חטא המרגלים גזרת שלא ייכנסו לארץ, הרי שהתיקון שלנו מחייב שתחזק את אחיזתנו בארץ!

​

• אם כנגד ארבעים יום, גזרת יום לשנה יום לשנה ריחוק מהארץ, אז כנגד כל יום וכל יהודי שעוזב הכל בכל מקום שהוא נמצא בעולם ועושה מאמצים לחזור לארץ, יש לגזור "יום לשנה יום לשנה" שנשב בארץ לבטח ללא איומים.

​

• אם על אותה בכיה של חנם גזרת בכיה לדורות, הרי שעל אהבת הארץ הגדולה של העם הזה, על על העמידה והאחיזה בה למרות הפגיעות והקשיים, על מסירות הנפש, יש לך לתת לנו שמחה וברכה לדורות.

​

זכינו לראות את ידך הגדולה שעומדת לנו בעת הזאת, ראה את עמידתנו שלנו והשלם את גאולתנו השלמה בקרוב.

 

ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם!