יין מזוג, מבושל ומיץ ענבים

בס"ד

לסיום הלימוד בדיני ברכת היין, נזכיר גם התייחסויות של הפוסקים לסוגים שונים של יין, או משקאות היוצאים מן הענבים. 

יין מזוג

בזמן חז"ל היו נוהגים "למזוג" את היין, כלומר לערב בו מים כדי להחליש אותו. נחלקו הפוסקים מה היחס בין שיעור המים והיין כדי לברך עליו בורא פרי הגפן, וזאת על פי מחלוקת תנאים בעניין במסכת בבא בתרא צו, ב. השולחן ערוך פוסק בסימן רד, ה שבמים ששרה בהם שמרי יין צריך להיות יחס של מים פי שלושה מהשמרים. הרמ"א כותב שעד ששית אפשר לברך בורא פרי הגפן, ונחלקו אחרונים בהבנת דבריו, אם חולק על השולחן ערוך או שמדבר דווקא על עירוב של יין ממש ולא על עירוב בשמרים. 

אמנם, רבינו יונה ועוד ראשונים כתבו שכל זה ביין שלהם שהיה חזק מאד, ולכן אפילו לא היו שותים אותו כמות שהוא, וחייבים למזוג ולדלל אותו עם מים, אבל היינות שלנו חלשים ואין דרך כל כך למזגם במים. וכן פסק השולחן ערוך, ולכן כתב שמברכים רק על יין שעירבו בו כפי מנהג המקום. (כיום פרופ' זהר עמר כתב על כך שקשה לומר שבזמן קדום היתה יכולת להפיק מענבים יין חזק יותר ממה שמפיקים היום, ותלה "יין שלהם" לעומת "יין שלנו" בהבדל בין הענבים הגדלים באירופה, לגדלים בארץ ישראל שמחמת האקלים והחום והשמש יש בהם אחוז סוכר גבוה יותר ולכן רמת אלכוהול גבוהה יותר).

מכל מקום, האחרונים נחלקו להלכה אם מותר לערב מים ביינות שלנו וכמה. יש שכתבו שאין לערב כלל (ערוך השולחן ועוד) ויש שכתבו שעד חצי. בעבר היינות המיוצרים בארץ היו מהולים בכמות ניכרת של מים, והסתמכו על שיטת הרמ"א שמספיקה ששית יין. הרב עובדיה יצא כנגד זה, וכתב שאין לברך בורא פרי הגפן. ולכן היום הרבנות דורשת כדי לקרוא למוצר "יין" שיהיה בו לפחות 51% יין ממש. ואפשר לראות על התויות "ברכתו בורא פרי הגפן גם לשיטת הבית יוסף". 

יין מבושל

אנחנו יודעים שביין מבושל אין דין של יין נסך. הרי"ף והרמב"ם פסקו בעקבות הגאונים שגם אין מברכים עליו בורא פרי הגפן, אך רוב הפוסקים חלקו עליהם וכן פסק השולחן ערוך רב, א. בחוץ לארץ רוב היינות הכשרים הם מבושלים, על מנת שלא ייווצרו בעיות של יין נסך.

יין שמעורבים בו חומרים נותני טעם נוספים

ממתיקים, דבש, אלכוהול - השולחן ערוך פוסק שמברכים עליו בורא פרי הגפן, ומסביר המשנה ברורה שהטעם הוא שעיקרו יין והשאר באים להשביחו ולהטעימו.

מיץ ענבים

למרות שאין בו אלכוהול מברכים עליו בורא פרי הגפן, הואיל והוא עשוי מהגפן - כן משמע מהשולחן ערוך רב, א ובמשנה ברורה שם, גם אם מזגו בו מים, כל שהרוב הוא מיץ ענבים. 

מצד מעלה זו הוא גם פוטר כל שאר משקים כמו שלמדנו, אבל לגבי ברכת הטוב והמטיב רוב האחרונים פסקו שאם שתה מיץ ענבים ואז הביאו יין עם אלכוהול יברך הטוב והמטיב, שיש בו שמחה, אבל אם השני הוא מיץ ענבים לא יברך, שאין בו שמחה.