תבשילי מזונות

דברנו על דין "פת הבאה בכיסנין", שאלה מאפים שונים שברכתם מזונות, אבל אם קובעים עליהם סעודה מברכים המוציא וברכת המזון.

אמנם, דין זה אינו נוגע לכל דבר שברכתו מזונות. יש מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש שהובאה במסכת פסחים לגבי חיוב מאכלים שונים בחלה. שלריש לקיש רק מה שנאפה חייב בחלה, אבל בצקים מטוגנים פטורים, ולר' יוחנן חייבים. ומשמע שם ובירושלמי שבבצקים מבושלים לכולי עלמא פטורים מחלה, שאין זה לחם אלא תבשיל.

להלכה פסקו רוב הפוסקים כרבי יוחנן, אבל שיטת ר"ת ועוד שהמחלוקת היא בבלילה רכה בלבד (דהיינו שאם מניחים אותה על גבי קערה היא "נוזלת"), אבל כל שבלילתו עבה, חייב בחלה אף מטוגן ומבושל, וכתבו התוספות שלשיטתו גם יברכו המוציא.

אמנם, הבית יוסף הביא ראשונים אחרים שסברו שהדברים אינם תלויים זה בזה, ואף לשיטות שחייבים בחלה גם בבישול, זה משום שחיוב חלה הוא בגלגול העיסה, ולכן כל שבלילתו עבה נקרא לחם וחייב, אבל הגדרת פת לעניין ברכת המוציא נקבעת באפיה, ואין בבצקים מבושלים תורת פת לעניין זה (גם אם הוא בצורת פת), וביארו האחרונים דהיינו אפילו אם אכל כמות גדולה וקבע סעודה.

הבית יוסף כתב שירא שמים יאכל בצקים מבושלים רק בסעודת פת כדי לצאת ידי הספק, וכן פסק בשולחן ערוך אחר שהביא את שתי השיטות (קסח, יג). אבל הרמ"א כתב שנהגו להקל, וכן עמא דבר. 

והמשנה ברורה ביאר שחומרת השו"ע היא דווקא במקום שיש חיוב חלה, כגון שמראש התכוון לאפות ואחר כך נמלך לבשל, שבזה יש חיוב חלה ואז יש מקום לחשוש לדעת ר"ת, אבל אם מראש הכוונה היתה לבשל, אין לחשוש שהרי נפסק שאין חיוב חלה.

והוסיף הרמ"א עוד כמה תוספות לדין זה:

• כל זה הוא דווקא בתבשילים שאין להם תורת לחם, כגון אטריות וכד', וביארו האחרונים שהיינו שבתבשילים כאלה אין לחוש כלל ומברכים עליהם בורא מיני מזונות אף אם אכל הרבה מהם. והוא הדין לקוגל, למרות שהרב אלישיב כתב שכיוון שאחר כך אופים אותו בקדרה ללא נוזלים (או רק מעט שמן) חזר לתורת פת, אבל המנהג שלא כדבריו.

• והוסיף שדברים שיש להם תורת לחם, כגון פשטידה וקרעפלך יאכל בסעודת פת. האחרונים התלבטו באלו קרעפלאך מדובר, שהרי הם מבושלים והרבה פעמים עשויים מבצק שבלילתו רכה והוא דק. ולכן כתבו שבמקרים אלה יש לברך בורא מיני מזונות בלבד, ורק אם הבצק עבה, ואין הרבה מילוי, או שאפו או טיגנו אותם לאחר הבישול, אז יש לאכלם בסעודת פת לדעת השו"ע.

• עוד הוסיף שכל זה הוא דווקא אם לשן קמח ומים בלבד, אבל אם עירב דבש או שמן ותבלינים, הרי דינם חוזר לדין פת הבאה בכיסנין, שאם לא קובע סעודה ודאי שיברך במ"מ.

טיגון עמוק דינו כבישול לעניין זה ולכן מאכלים שטוגנו בטיגון עמוק ברכתם בורא מיני מזונות אף אם קבע סעודה, כגון ביסלי, שקדי מרק וסופגניות. 

אמנם, אם אלו סופגניות אפויות, אז דינם כדין פת הבאה בכיסנין, שהרי בצקן מעורב במיני מתיקה.