במה ניתן לסכך

בס"ד

עיקר הסוכה הוא הסכך, שעל שמו היא נקראת. ישנן הרבה הלכות לגבי הסכך, נעסוק היום בדברים בהם ניתן לסכך. המשנה בסוכה אומרת (א, ד):

הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבה פסולה ואם היה סיכוך הרבה מהן או שקצצן כשרה. 

זה הכלל כל שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככים בו וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו.

מכאן אנחנו לומדים שלוש הלכות עיקריות בסכך: גידולי קרקע, מנותק מהקרקע ואינו מקבל טומאה.

שני העניינים הראשונים יחסית פשוטים, אבל בעניין קבלת טומאה יש לציין כמה דברים, שבעיקר מתייחסים לדברים בעשויים מעץ וכשרותם לסיכוך:

• הכלל הוא שפשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה, לכן קרש פשוט וישר שאין לו בית קיבול כשר לסכך בו. אמנם, לא תמיד הדבר נכון, כך למשל מיטה או כסא וכד' מקבלים טומאה, וחכמים גזרו על שבריהם אפילו שהם פשוטי כלי עץ, כיוון שבאו מכלים המקבלים טומאה. 

• חכמים גזרו גזירה נוספת שנקראת "גזירת תקרה", שעל מנת שלא יחשבו שניתן לשבת בבית תחת התקרה אסור לסכך בנסרים ברוחב ארבעה טפחים. והביא הטור מדברי הסמ"ק שכתב שנהגו היום לא לסכך בנסרים כלל, אפילו פחות מארבעה טפחים, שמא יקבע אותם לתקרה קבועה. אמנם, בפחות מטפח שאין משתמשים בזה לבניין כלל כתבו הפוסקים שמותר, ולכן אנחנו משתמשים בנסרים כאלה כחלק מהסכך. 

• מחצלת - כתוב המשנה שאם עשויה לשכיבה מקבלת טומאה, ואם לא כשרה. המחצלאות שלנו שנועדו מראש לסיכוך אינן מקבלות טומאה, שאף אחד אינו מייעד אותן לשכיבה.

• פירות, ירקות וכד' מקבלים טומאה, ולכן אין לסכך בהם. אם תולים אותם בסוכה יש לתלותם פחות מד"ט מהסכך. 

• 
  

הטור כותב שדברים אלה הם מהתורה אבל מדרבנן הוסיפו שאין לסכך בדבר מסריח או שיתייבש וישרו עליו, שיגרום לאי נוחות בישיבה בסוכה ואפילו יציאה ממנה עקב כך.

הבית יוסף מביא שנחלקו הראשונים אם מותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, כלומר, לסכך בדבר שאינו מקבל טומאה שמונח או מקובע על ידי דבר המקבל טומאה. הרמ"א פסק כדעת המחמירים שאסור, ולכן אין להניח את הסכך ע"ג מסגרת הברזל של הסוכה, אלא על גבי נסרים, וכן לא לקשור את הסכך עם אזיקונים או חבל גומי וכד' אלא עם חוטי פשתן, או לקשור קורות שאינן הסכך שמונחות על הסכך. החזון איש החמיר גם ב"מעמיד דמעמיד", אבל הרוב לא מחמירים כמותו.

לעניין פרגולה נחלקו הפוסקים אם יש בזה בעיה של "גזירת תקרה", שהרי זה קבוע. אם מדובר בחללים גדולים בין הנסרים שממלאים אותם בסכך כשר אין שום בעיה, השאלה היא האם הפרגולה עצמה כשרה להיות סכך. מו"ר הרב רבינוביץ זצ"ל התיר במספר תנאים:

• רוחב הקרשים צריך להיות פחות משלושה טפחים.

• צריכים להיות רווחים בין הנסרים כך שגשם יכול להיכנס ביניהם. אחרת זו תקרה. 

• ניתן לקבע את הקרשים במסמרים, ולכתחילה כתב שישאיר קרש אחד או שניים שאינם מקובעים להזיז אותם לשם סוכה חדשה לפני החג.

• יש לעשות מסגרת אנכית סביב של לפחות טפח, על מנת שייחשב שישנן דפנות, ולקבוע את המסגרת לפני שמניחים את הקורות למעלה, כך שייחשב שהדפנות קודמות לסכך (שזה נחשב אפילו בטפח).

• יש להימנע מלצבוע את הקורות לנוי, כי אז הן מקבלות טומאה, אבל צביעה בלכה לשימור מותרת.