תלמוד תורה בתשעה באב

בס"ד

תענית ל, א:

ת"ר כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב אסור באכילה ובשתיה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש ובהלכות ובאגדות.

אבל קורא הוא... בקינות באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ותינוקות של בית רבן בטלין משום שנאמר {תהלים י"ט:ט'} פקודי ה' ישרים משמחי לב.

וכן פסקו הרמב"ם, הטור והשו"ע (סימן תקנד). והוסיפו על כך שמותר ללמוד את נבואות הפורענות בכל מקום, וכן פרק שלישי במועד קטן הדן בענייני אבלות, או אגדות החורבן. וכתבו שאם יש פסוקי נחמה צריך לדלג. אמנם, אנחנו קוראים קצת פסוקי נחמה שמסיימים העניין גם בקריאה בתורה, בהפטרה ובסוף איכה.

נחלקו הראשונים אם מותר ללמוד פירושים על אותן נבואות, שיש אומרים שכיוון שהוא מתחיל לפרש יש לו שמחה בהבנה המעמיקה יותר. ובית יוסף כתב שמותר ללמוד גם פירוש, כי בוודאי אין הכוונה שילמד דברים אלה ללא הבנה. והמשנה ברורה הביא את דברי הט"ז שהכוונה ללמוד בדרך פשט, אבל אסור להתפלפל ולפרש פירושים מחודשים או תירוץ קושיות. ובערוך השולחן כתב שקשה לתלמיד חכם שלומד להימנע מלחשוב על קושיות ופירושים ומלהעמיק, ואף לחדש חידושים. והסביר שמשום שהתוכן הוא של צער ופורענות מותר גם אם מחדש (וכתבו האחרונים שמותר לו גם לכתוב בקצרה כדי שלא ישכח), וכך העידו בשם החזון איש. ונראה שמטעם זה נהגו גם לתת שיעורים וכד' בענייני החורבן, וכן נהג הרב סולובייצ'יק בקינות, כי כל זה להעמיק בהבנה של החורבן וענייני התשובה העולים מכך וזה ענייני דיומא.

עוד כתבו האחרונים שהוא הדין ללמוד את סיפורי הפורענויות שאירעו לעם ישראל, מסעי הצלב, הפרעות, השואה, אירועי הטבח והמלחמה האחרונה וכו'.

הראשונים פסקו שאסור ללמוד גם על ידי הרהור, והשו"ע הביא זאת כי"א.

המשנה ברורה מביא את דברי האחרונים שאיסור זה נוהג כל היום, עד צאת הכוכבים, ואין להקל גם אחרי חצות.

הרמב"ן כתב שיש שאמרו שאין לומר את הקרבנות בבית הכנסת, אך דחה זאת שכל ששייך לסדר היום והתפילה אומרים, כשם שקוראים את שמע וכד'. וכן פסק השולחן ערוך.

ומספרים על הרב ליכטנשטיין זצ"ל במוצאי צום תשעה באב באחת השנים התיישבו לשולחן הסעודה השוברת את הצום מבני המשפחה, כולל אחותו של הרב. עוברות מספר דקות, עוברת מחצית השעה והרב אינו מגיע. שאלה האחות את הרבנית טובה - היכן מתעכב הרב? תשובתה של טובה הייתה: בצום תשעה באב יש שני איסורים, האחד איסור לאכול, והשני איסור ללמוד תורה. במוצאי הצום, כל אחד ממהר להשלים את מה שחסר לו יותר מכל במשך היום. יש מי שהאוכל היה חסר לו, ויש מי שהרגיש יותר בחסרון הלימוד...