שיחה לתקיעות

בס"ד

ראש השנה - "ועל המדינות בו יאמר"

"וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב, וְאֵיזוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵיזוֹ לָרָעָב, וְאֵיזוֹ לָשּׂבַע"

עזה, לבנון, סוריה, אירן, ארצות הברית, אוקראינה, רוסיה, ישראל.

אחרי השנה הזאת, האם צריך להסביר לנו את האמירה הזאת שנאמר בברכת זכרונות היום? 

כיצד בראש השנה תשפ"ד לפני שנתיים התקיים בנו לדאבוננו "איזו לחרב" (דברי הימים א, כא, טז): 

וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם.

עד כמעט סוף שנת תשפ"ד עוד עמדנו במצב שמצפון ומדרום אנחנו עדיין מוקפים בחרב מאיימת, וחבלי ארץ שלמים מפונים מבתיהם ואינם יכולים לחזור ממפני איום האויב. והנה לקראת סופה של אותה שנה, ובעיקר בשנה החולפת תשפ"ה, זכינו שאותה חרב נתהפכה מירושלים כנגד אויבינו הקמים עלינו, ונתקיימה בנו הברכה (ויקרא כו, ח):

וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

חרב הביפרים והחיסולים התחילו את נפילת הצורר בלבנון לפנינו, מנוסתם הפילה גם את הצורר בסוריה, במהלך נסי שבו ממש הפיל ה' את אויבינו לרגלינו מבלי שנצטרך להילחם בהם, ואיפשר לנו להשמיד את כל צבאם ביום אחד. ולאחר מכן המכה הגדולה לאירן, אותו שטן שאחז בחרב הגדולה והמשוננת שהונפה על ירושלים, הוכה במכה ניצחת, במהלך נפלא ומרומם, כשמאחורינו מתייצבת המעצמה האמריקנית, שגם היא עברה מהפכה בשנה זו, שהפכה את מדיניותה ביחס אלינו.  

"ועל המדינות בו יאמר"

הקב"ה מסובב את עולמו, המזרח התיכון שינה את פניו ללא היכר, במהלכים שכל אחד מהם בסדר גודל תנ"כי ממש - הביפרים זה ממש כמלאך ה' שמכה במחנה אשור ומסיר את האיום מירושלים; נפילת והשמדת צבא סוריה היא לא פחות מטביעת חיל מצרים כולו בים; המכה הגדולה באירן, שנראה היה שתקיפתה בלתי אפשרית, ושינתה את המפה האיזורית ואת מאזן הכוחות, כמוה כנפילת חומות יריחו, כשכל שכבות ההגנה שלהם קרסו ומטוסינו כולם שבו בלי פגע. אנחנו עומדים בהשתאות מול נפילת טבעת החנק, ומשפשפים את העיניים - מה שנראה היה לנו כדמיון והזיה לפני זמן קצר הפך למציאות. היינו כחולמים ממש.

זה עוד לא נגמר, עדיין הצורר בעזה לא נכנע, חטופינו לא שבו, ולדאבוננו נופלים חללים במערכה הקשה. גם מול אותם אויבים שהזכרנו אי אפשר להיות שאננים, אבל בוודאי שזכינו בשנה זו לגילוי שכינה נדיר והיסטורי. כל זאת כמובן מבלי לבטל את גבורת חיילינו, את תעוזת הכוחות השונים המודיעיניים והמבצעיים שביצעו את הפעולות המופלאות האלה, אבל אי אפשר שלא לעמוד מול ההצלחות הכבירות של מבצעים כל כך נועזים וכל כך דמיוניים, ולא לומר: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' בלבנון, בסוריה ובאירן".

הזכרנו באחת השנים את טעמו הראשון של רס"ג לתקיעת השופר:

מפני שהיום תחלת הבריאה שבו ברא הקב"ה העולם ומלך עליו, וכן עושים המלכים שתוקעין לפניהם בחצוצרות ובקרנות להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו וכן אנו ממליכין עלינו את הבורא יתברך ביום זה, וכן אמר דוד "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'".

כמובן שבראש ובראשונה העבודה היא שלנו להמליך אותו על עצמנו כפי שאומר רס"ג, אבל מנוסח הברכות בתפילה אנחנו רואים שלהמלכה הזאת יש משמעות רחבה הרבה יותר. כך אנחנו חותמים את ברכת קדושת היום, ברכת מלכויות:

מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.

שתי נקודות מרכזיות יש כאן שצריך לשים לב אליהן: 

• א. המלכת ה' היא על כל העולם, והיא באה על ידי התגלותו והופעתו של הקב"ה, עד שכל העולם כולו יכיר בכך. וכך אנחנו אומרים גם בברכת קדושת השם: 

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹקֵינוּ, עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ, עוֹז בְּיָדְךָ, וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

שהרי:

מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה.

• ב. ההכרה של כל העולם כולו אינה רק בעצם מלכות ה', אלא "ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה" - מלכותו היא דרך עם ישראל. כל אלה שצעקו "אללה הוא אכבר" בשעה שבאו להילחם נגד עם ה', אומרים עכשיו: "אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם" - ההכרה במלכות ה' היא גם ההכרה בבחירתו בישראל להיות להם לאלקים.

גילוי עזו וגבורתו של הקב"ה באופן שנותן כבוד לעמו, הרי הוא גילוי מלכותו בעולם. ואין לך קידוש השם גדול מזה.

לקראת תקיעת השופר לפני המלך ה', נתפלל שיתגלה במלכותו עוד יותר השנה, וימשיך להאיר פניו אלינו גם השנה יותר ויותר. שיתן בידינו את כל אויבינו מסביב, שיחזיר בע"ה את כל אחינו החטופים במהרה, שיתן רפואה לפצועים וישמור על חיילינו. ויתקיים בנו:

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד ה' לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ, וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.