ברכה מעין שלוש

בס"ד

המשנה בברכות ו, ח מביאה מחלוקת:

אכל ענבים ותאנים ורמונים - מברך אחריהם שלש ברכות, דברי רבן גמליאל; וחכמים אומרים: ברכה אחת. 

כלומר שלדעת רבן גמליאל מברכים ברכת המזון מלאה (=שלוש ברכות כעיקר התקנה, לפני שהוסיפו הטוב והמטיב) על פירות אלה, ולדעת חכמים מברכים לאחריהם ברכה אחת. 

ובגמרא שם (מד, א) הסבירו שנחלקו בסמיכות הפסוקים. שלפי הפסוק של ברכת המזון "ואכלת ושבעת" נאמרו שני פסוקים: "ארץ חטה ושעורה וגו'... ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם וגו'", כלומר הוזכרו שבעת המינים ולאחריהם אכילת לחם, ואז המצווה על ברכת המזון. לדעת רבן גמליאל זה הולך על הכל, ואילו לדעת חכמים זה הולך רק על הלחם שבפסוק האחרון כי "ארץ" הפסיק הענין. 

בגמרא שם נפסק:

אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי חנינא: כל שהוא מחמשת המינין - בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות, ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. אמר רבה בר מרי אמר רבי יהושע בן לוי: כל שהוא משבעת המינין - בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש.

כלומר שעל אף שאין פוסקים כרבן גמליאל שמברכים ברכת המזון, הרי שמפאת חשיבות שבעת המינים נתקנה עליהם ברכה מעין שלוש, כלומר, ברכה אחת שהיא תקציר של ברכת המזון שיש בה שלוש ברכות: 

• "על המחיה (או "הגפן" או "העץ")... ועל תנובת השדה" - כנגד ברכת הזן.

• "ועל ארץ חמדה טובה ורחבה" וכו' - כנגד ברכת הארץ.

• "רחם נא ה' אלקינו" וכו' - כנגד רחם נא... בונה ירושלים.

• 
  

בסוף הברכה כתב הרמב"ם שיש שני מנהגים אם להוסיף "כי אתה ה' טוב ומטיב לכל", שהיא כנגד ברכת הטוב והמטיב שנוספה לברכת המזון. והבית יוסף כתב שנהגו העולם לאומרו.

וכאן יש תוספת על ברכת המזון, שמפרטים כל מין בפני עצמו - שבשבעת המינים יש חטה ושעורה (שכוללים כל חמשת מיני דגן, אבל לא אורז) שעושים מהם מאפים ותבשילים שמברכים עליהם בורא מיני מזונות, ויש גפן שעושים ממנה יין, שמברכים עליו מפאת חשיבותו בורא פרי הגפן, ויש את שאר הפירות שמברכים עליהם בורא פרי העץ, וכל אחד מהם מוזכר באופן מיוחד בברכה זו, ומזכיר את מה שאכל, ואם אכל כמה מזכיר את כולם. 

נחלקו ראשונים אם חיוב ברכה זו מדאורייתא (רשב"א, רא"ש, טור) או מדרבנן (רמב"ם, סמ"ג), ונפקא מינה לספק אם בירך או לא, שאם זה דאורייתא חוזר ומברך, כמו בברכת המזון, ואם דרבנן אינו חוזר, כמו שאר ברכות. השולחן ערוך בסוף סימן רט פסק כרמב"ם, אך המשנה ברורה במקום חשש לדעת הפוסקים שסוברים שהוא דאורייתא, וכתב שאם נסתפק לו יאכל עוד כזית מאותו המין ויברך.