לעם הירא מההתגלות הגדולה בהר סיני, מסביר משה שהיא באה "בַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (כ, יז), כפי שמסבירה הגמרא בנדרים (כ, א): "זו בושה... כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא, ומי שאין לו בושת פנים - בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני". הדבר נטבע בנו שם במעמד הר סיני עד שאמרו: "שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים" (יבמות עט, א)