התשובה: חכמים תיקנו להגביה את ספר התורה ולהראות את כתבו לכל הקהל. המנהג הקדום היה להגביה לפני הקריאה — כמובא במסכת סופרים (יד, יג–יד) — וכך נוהגים הספרדים עד היום. גם האשכנזים נהגו במקורם להגביה בתחילת הקריאה. ברם, מקצת מן הציבור, שלא היו בקיאים בדבר, סברו בטעות שעיקר המצווה היא ראיית הכתב בלבד. משהסתיימה ההגבהה היו יוצאים מבית הכנסת, ומחמיצים את קריאת התורה עצמה. כדי שהציבור יישמע את הקריאה כולה, הנהיגו הרבנים להעביר את ההגבהה לאחריה.

התשובה: תפילין מכונות בתורה אות לקשר שבינינו לבין אלוהים. הואיל ויום טוב נחשב אף הוא לאות, הנחת תפילין בימים אלה נתפסת כמיותרת ועלולה לפגוע בקדושת החג. אף שראש חודש נושא מידת קדושה פחותה, נוהג זה מכבד את היום.

התשובה: הוא התבסס על מדרש שלפיו כפה הקב"ה את הר סיני על בני ישראל כגיגית, ואיים שיפיל אותו עליהם אם יסרבו לקבל את התורה.