פרשת שופטים - שופר באלול ותענית

בס"ד

טור סימן תקפא:

תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלקים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן. וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה.

בדרכי משה כתב שהמנהג לתקוע כל חודש אלול חוץ מערב ראש השנה, ויחד עם שני ימים טובים של ר"ה יוצא שלושים יום "תקעו בחודש שופר". וכתב שנוהגים לתקוע רק בבוקר. וכן פסק הרמ"א והביא שיש שנהגו לתקוע גם בערבית. ובציץ אליעזר כתב שתקיעת שופר בחודש אלול נתקנה לציבור דווקא ולא ליחיד.

הספרדים אינן נוהגים לתקוע כחלק מהתפילה, אבל אצל הרבה מהם נוהגים לתקוע כחלק או בסוף הסליחות שלמנהגם אומרים מר"ח אלול.

הטעם שאין תוקעין בערב ר"ה הוא כדי להבחין בין תקיעות רשות לתקיעות חובה, ולהתלמד מותר.

עוד כתב בטור שם:

נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה. 

וזה על פי מדרש, והביא השו"ע מנהג זה. ובחיי אדם כתב טעם לדבר שביום האחרון של השנה יכול לעשות תשובה על כל השנה כולה. והבית יוסף כתב שיש שכתבו להתענות ארבע ימים קודם ר"ה כנגד ארבעה ימים שאין מתענים בעשי"ת. והרמ"א כתב שכן נהגו המדקדקים.

אמנם, אנחנו רואים שהפוסקים צמצמו מנהג זה, ואף במדרש שעליו הסתמכו משמע שרק הגדולים מתענים ביום זה.

הד"מ כתב בשם המהרי"ל שאין משלימים תענית זו, כדי שלא ייכנס ליו"ט מעונה, ואין קוראים ויחל והש"ץ אינו אומר עננו והכהנים אינם נושאים כפיהם במנחה. ויש אחרונים שכתבו שמתענים עד מנחה גדולה ואז אוכלים.

והמגן אברהם כתב שמקלים בתענית זו שכל מי שקצת לא מרגיש טוב לא יתענה, וכן אם יש סעודת מצווה וכד'. וראיתי שהגר"ח קנייבסקי היה פוטרה בסיום כמו תענית בכורות.

אבל ככלל נתמעטו מאד הנוהגים להתענות בערב ר"ה, וכן כתבו הרבה פוסקים, ויש שכתבו שהוא משום שירדה חולשה לעולם בזמנינו, ויש שמסבירים שזה דווקא משום השפע שיש לנו, שאיננו רגילים בתענית. ובכל אופן לא מצינו בימינו שזה מנהג נפוץ. 

ויש שכתבו במקום זה לתת צדקה או להרבות בתורה, ובוודאי ערב ראש השנה צריך להיות יום של הכנה לקראת יום הדין.

עוד מנהגים:

כידוע מרבים בסליחות בער"ה. נוהגים גם לעשות התרת נדרים, אבל על עניין זה אולי נעסוק בפני עצמו בע"ה בשנה אחרת.

ובד"מ הביא בשם הכלבו שהמנהג לטבול בערב ר"ה. 

כתב עוד הטור: נוהגין לספר ולכבס בער"ה... ונוהגין באשכנז שאין נפילת אפים בער"ה כמו בשאר עי"ט אף על פי שנופלין על פניהם בבקר באשמורת. וכן פסק בשו"ע